עבודות נבחרות

עם פטירתו של פנחס ליטבינובסקי בשנת 1985, נותרו בדירתו ברחוב כ"ט בנובמבר 10 בירושלים כ-6,000 ציורים. יורשותיו, בנותיו ד"ר חלויה טל ודפנה ליטבינובסקי סלוצקר, פנו לד"ר גדעון עפרת, היסטוריון אמנות, סופר ואוצר תערוכות ידוע, אשר הכיר את ליטבינובסקי באופן אישי. הן הזמינו אותו להיכנס לדירה למשך מספר שבועות כדי לבחון את האוסף הנרחב, להעריך את איכותו ולסמן את היצירות שנראו לו כמשמעותיות במיוחד.

ד"ר עפרת ביצע את המשימה ובחר כמה מאות ציורים אשר, לדעתו, בלטו באיכותם. עם זאת, מספר שנים מאוחר יותר התברר כי הוא לא היה מודע לקיומם של ציורים רבים שאוחסנו במחסן נפרד בקומת הקרקע, ולכן לא נכללו בתהליך המיון. כתוצאה מכך, אף שתהליך הבחירה היה מקצועי ומשמעותי, הוא לא היה שלם.

בשנת 2012, בעקבות מחלתה של דפנה ליטבינובסקי סלוצקר, החל בנה, אלון דין, להיות מעורב יותר בטיפול באוסף. יחד הם החליטו להרחיב את תהליך הבחירה ולצרף מומחים נוספים שיעריכו את היצירות.

המשפחה פנתה לאנשי האמנות הבאים בבקשה להשתתף בתהליך:

• ד"ר אירית מילר – מוזיאולוגית, אוצרת ומרצה באוניברסיטת חיפה.

• דוד מרקו – בעל גלריה לאמנות במרכז פנורמה בחיפה.

המומחים התבקשו לעיין בכלל הציורים באוסף, אשר צולמו מראש לצורך הקלה בתהליך ההערכה, ולהצביע על יצירות בעלות ערך יוצא דופן. בנוסף, צורף להליך הערכה אלון דין עצמו, למרות שאין לו רקע מקצועי באמנות. מטרתו הייתה להעניק נקודת מבט בלתי תלויה, כאשר הקריטריון היחיד שבחן היה האם היה רוצה לתלות את הציור על קיר ביתו. ציורים שזכו לתשובה חיובית סומנו בהתאם.

לאחר איחוד רשימותיהם של ארבעת מעריכי האוסף, נמצא כי כ-1,000 יצירות זכו להערכה חיובית לפחות מאחד מהם. יצירות אלו נבחרו להיכלל באתר זה, המשקף את ליבת מורשתו האמנותית של ליטבינובסקי.

היצירות שלא זכו להערכה חיובית ובשל הצורך לפנות את הדירה, הושמדו ברובן.

העבודות הנבחרות מייצגות את פסגת היצירה מתוך האוסף, ומהוות את העידית שבעידית של מורשתו האמנותית של פנחס ליטבינובסקי.