גלריה

גלריה זו כוללת כ-1,000 ציורים שעברו סינון של ארבעת מעריכי העיזבון. הציורים זמינים למיון על פי קטגוריות שונות המאפשרות חווית צפייה מותאמת אישית.

ליטבינובסקי התפרנס מציור דיוקנאות בהזמנה מראש אך העדיף ציור חופשי מאילוצים וללא צורך להשביע את רצונו של איש. רוב יצירותיו אלו נוצרו מתוך אהבה ותשוקה לציור – אמנות שהייתה כל חיו ואהבתו הגדולה ואותה לא רצה למסחר או למכור. תחושתו היתה שמכירת ציורים היא חילול הקודש, מעשה שבעיניו דמה לזנות.

כתוצאה מכך, כמעט שלא מכר מציוריו שאינם דיוקנאות. חלק מהם נתן במתנה לאנשים שאהב או רצה להודות להם, בעוד השאר פשוט נערמו בביתו. ליטבינובסקי התמקד בתהליך היצירה עצמו ולא בניהול הציורים שסיים. הוא הניח אותם בצד והמשיך מיד לציור הבא. בשל כך, רוב הציורים לא נחתמו ואף אחד מהם לא תוארך.

הציורים גם נותרו חסרי שמות, זאת מתוך אמונה שליטבינובסקי הסביר במילותיו: "רוב ציוריי הם מופשטים במידה זו או אחרת וכל צופה יכול לראות בהם דברים שונים. מתן שם מכוון את דמיונו של הצופה. אני מאמין שהצופה צריך להיות חופשי לחלוטין ולפרש את הציור על פי תחושותיו ודמיונו."

מיד לאחר מותו של ליטבינובסקי, משפחתו תיעדה את הציורים בביתו. בתעוד נכללו אך ורק ציורים, לא סקיצות, ליטוגרפיות או הדפסים. התיעוד בוצע על צידו האחורי של כל ציור וכלל מספר יחודי שנכתב בכתב יד  וכן השם ליטבינובסקי שבציורי הבד נכתב בכתב יד ובציורי הנייר באמצעות חותמת.