בית המכירות הפומביות "בן-עמי"

במוצאי שבת, 1.1.94, במלון דן ת״א, תתקיים מכירה פומבית מס' 50 של בית המכירות "בן־עמי". מכירה פומבית של ציור ישראלי ובינלאומי, כשבין הישראלים בולטים היקפי העבודות של צבי מאירוביץ, ציונה תג'ר, דוד הנדלר, איוון שוובל ויחיאל קריזה. נספח מיוחד במכירה זו מוקדש ליצירות של פנחס ליטוינובסקי. בין הציירים הבינלאומיים יצויינו: הנרי אפשטיין, יוסף יזראלס, ז׳יל פסקן.

זו מכירה מעורבת ביותר. אין בה קו ערכי מדוייק, והיא נעה בין טכניקות שונות ובין רמות מחיר שונות, כמעט בקיצוניות. היא מציעה בכפיפה אחת שמנים, הדפסים, גואשים, חיתוכי עץ, רישומי עפרון; והיא נעה מרפאל מוהר השכוח ועד לתומרקין, מברוך אגדתי שנעלם מהעין לחלוטין ועד לציונה תג'ר, שעדנתה גוברת על זו שהיתה לה בחייה.

כיוון שיצירות תג׳ר בעלות נוכחות גבוהה במכירה זו, נכון להתייחס אליהן בפירוט מסויים. המדובר בעבודות שזמנן נע משנות ה־20' ועד לסוף שנות ה־50׳. יצירות נאות ואופייניות של תג׳ר, כשהערכות המחיר המוקדמות, המצויינות בקטלוג המכירה, אינן חריגות, לכל כיוון.

בנספח־ליטוינובסקי עניין רב. חלק מ־22 היצירות המוצעות כאן למכירה, הוצג במוזיאון ישראל, בתערוכה הרטרוספקטיבית שנערכה לאמן, ב־1990. יצירות אירוטיות, ים־תיכוניות כלליות, אוריינטאליות ממש, דמויות, מראות רחוב, מחווה לפיקאסו, זוג בטבע. שמנים על בד, על נייר או על קרטון. מלא הומור, נועז למדי, צבעוני לעילא. ליטוינובסקי במיטבו. הערכות המחיר המוקדמות, כולל הגבוהה שביניהן - 10,000 דולר - נראות ריאליות.

אבל, בסך הכל, ריבוי האמנים והנוסחים יוצר מכירה "מתרוצצת": מקדישמן וזריצקי ועד יצירות מ"אסכולה וינאית" ומ"אסכולה צרפתית", כלומר יצירות שאינן מזוהות ספציפית. אי אפשר להתעלם מהחן הגלום במכירה "מתרוצצת", אבל עובדה זו מקשה על ניתוח שיטתי של המכירה.